החלטה בתיק ס"ע 16492-05-12

1.         לפניי בקשה למתן צו ללמתן צו גילוי מסמכים כללי וספציפי שהוגשה על ידי המבקשת ביום 2.12.12 (להלן: " הבקשה"), אשר במסגרתה נתבקש בית הדין להורות למשיב לגלות את המסמכים שלהלן:

א.        המסמכים וההתכתבויות הקשורים למורות ששמן צויין בבקשה (מורות שעבדו בשירות המשיב בגנים ובכיתות א' עד ה' ופרשו לפני המבקשת), כולל ההתכתבויות שהיו ביניהן בקשר עם פרישתן.

ב.         כל מסמך ו/או התכתבות שהיו בין המשיב לבין המורות הנ"ל ו/או לבין צדדי ג', בקשר עם פדיון ימי מחלה, הסכום ששולם בפועל, כולל פירוט ורשימת ימי מחלה שנצברו עבורן עד פרישתן.

            ג.         כל מסמך הקשור לחישוב פדיון ימי מחלה ששולמו למורות הנ"ל.

במסגרת כתב התביעה, ביקשה המבקשת, לחייב את המשיב בתשלום בגין פדיון ימי מחלה לאחר פרישתה מעבודה. לכן, לדידה, מדובר במסמכים רלוונטיים העשויים לשפוך אור על המחלוקת שבין הצדדים.

כמו כן, המבקשת  ביקשה להורות למשיב למסור לה את פרטיהם של האחראי על הכספים ושל המנהל הקודם של המשיב בזמנים בהם שולמו למורות והגננות סכומים בגין פדיון ימי מחלה.

2.         ביום 12.12.12 הגיש המשיב את תגובתו לבקשה, במסגרתה התנגד למתן הצו ובין היתר, ציין:

א.        באשר להתכתבויות- אין ברשותו של המשיב התכתבויות בנוגע לגננות ולמורות אשר שולם להן פדיון ימי מחלה.

ב.         באשר לתחשיבי פדיון ימי מחלה- המשיב מחזיק בתחשיבי ימי המחלה והעתקי המחאות בגין התשלומים ששולמו לאותן גננות ומורות, אך אין הוא רשאי למסור אותם למבקשת לאור חוק הגנת הפרטיות.

ג.         לא ברורה דרישתה של המבקשת למסמכים אלו, עת היא ביקשה לקבל את תשלום פדיון ימי המחלה בהתאם לחישוב הנהוג לעובדי הוראה המועסקים על ידי משרד החינוך.

            באשר לדרישה לגילוי פרטי מנהל הכספים ומנהל המשיב בתקופה הרלוונטית לתשלום פדיון ימי המחלה למורות, המשיב בחר שלא להתייחס לדרישה זו כלל.

3.          בטרם אידרש לבקשה אציין כי המבקשת כבר הגישה בעבר בקשה לגילוי מסמכים שונים שחלקם הומצאו לה בעקבות הדיון שהתקיים ביום 14.11.12 (להלן: " הדיון").

4.         המסגרת הנורמטיבית-

א.        גילוי המסמכים נועד לחשיפת ראיות המצויות בידי אחד מבעלי הדין.

תקנה 46 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991 (להלן: " התקנות") קובעת כדלקמן:

"(א) בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

עינינו הרואות כי בית הדין רשאי להתיר גילוי מסמכים ועיון בהם אם הוא סבור שהמסמכים שגילויים מתבקש יאפשרו "דיון יעיל" או חיסכון בהוצאות.

תנאי לקיומו של דיון יעיל, הוא שהמידע המבוקש יהיה רלוונטי למחלוקת הנדונה. ביקש צד להליך צו לגילוי ולעיון במסמכים, יידרש בית הדין " בראש ובראשונה... למידת הרלוונטיות של המסמך שגילויו מתבקש, לצורך הכרעה בשאלות שבמחלוקת" [עע 129/06 טמבור בע"מ - אברהם אלון ואח', ניתן 7.5.06). בהתקיים מבחן הרלוונטיות, הכלל הוא שיש להבטיח גילוי רחב ככל שניתן (רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ - הנרי אזולאי ואח', פ"ד מט 4).

הרלוונטיות לצרכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוונטי. לעומת זאת, מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה וכל כולו לא בא אלא "לדוג" בעניינו של בעל דין אין לגלותו (ראו דב"ע נז/ 55-3 קבקוב הרצל - בנק מסד בע"מ, מיום 14.9.99).